(קובץ להורדה והדפסה)
הקדמה:
נושא השבו"שים נמצא במורכבות מסויימת - חוקית וארגונית/תפעולית. היות שמדובר בתלמידים בכיתה י"ב שהישיבות התיכוניות (להלן: המשלחות) שולחות לכאורה "באופן עצמאי", לישיבות/מכינות (להלן: המארחות), אך רשמית נמצאים באחריות המשלחות כל העת. בשל המורכבות האירגונית הכרוכה בעמידה בנהלים, בתיכונים רבים מעדיפים לעצום עיניים, לא לעורר ולא לשאול "שאלות קיטבג". ובגדול, להתפלל שהכל יעבור בשלום.
חשוב להדגיש, אין כאן "לקונה" (כפי שהגדיר זאת מחנך בישיבה תיכונית ששוחחתי איתו בנושא), החוק מאוד ברור, אלא שמאתגר מאוד ליישם אותו ברמה האופרטיבית.
ישנם שני סוגים של שבוע ישיבה:
1. שנקבע בלוח השנה של המשלחים, מאורגן על ידיהם באופן מלא, כולל כל התיאומים, ובו כל השכבה יוצאת באותם ימים למארחות השונות. בד"כ ישנם 1-3 כאלה במהלך השנה, כל פעם על פני כמה ימים.
2. שבו תלמידים בודדים נוסעים לבדוק מקומות לימוד לשנה הבאה, באופן עצמאי ושלא מטעם בית הספר.
הבעייתיות נמצאת בסוג הראשון בלבד. היות שבית הספר הוא המארגן, עליו חלה האחריות, וכלפי סוג זה בלבד ההצעה שלהלן מתייחסת. בסוג השני האחריות אינה על המוסד המשלח אלא על הורי התלמיד.
נסביר - ישנם שתי אפשרויות חוקיות שבהם בזמן לימודים תלמיד ימצא את עצמו שלא בבית הספר: 1. טיול, סמינר או כל ארוע אחר מטעם בית הספר (באישור ההורים). 2. ארוע משפחתי או אחר שההורים על דעת עצמם בוחרים לשחרר את התלמיד מבית הספר.
אין אפשרות אחרת.
אולי יש מי שיחשבו שזה הפתרון - להגדיר את כל השבו"שים ככאלה שהם מטעם ההורים והמשלחת מסירה מעצמה כל אחריות על כך.
נבהיר שזה לא פתרון כלל, ולא הייתי ממליץ להסתבך בכך. גם לא כדאי לנסות להחתים את ההורים על אישורים שהם אחראים בלעדית ולבית ספר אין קשר לארוע. אם חלילה יקרה משהו לתלמיד, זה לא יעמוד בשום מבחן משפטי או אחר.
האינדיקציה לדעת האם שבו"ש הוא מטעם המשלחת או מטעם ההורים היא פשוטה: אם בזמן השבו"ש הנתון אין לימודים כלל לשכבה בשל השבו"ש, ניכר שהשבו"ש הוא מטעם המוסד. אם הלימודים ממשיכים כסדרם (ואותו תלמיד או אפילו כמה תלמידים פשוט מפסידים לימודים), הרי שאין זה מטעם המוסד.
גם אם תלמיד נוסע לבדו לישיבה מסוימת (במסגרת שבו"ש שמאורגן על ידי המשלחת כאמור), וגם אם למֵשלחת יש עניין חינוכי לאפשר לתלמידים לחוות את הישיבה או המכינה במלואן ולכן מעדיפים לצמצם נוכחות עד כמה שניתן, עדיין האחריות היא על המשלחים. גם מוסרית-מהותית וגם חוקית.
האם ישנה דרך לארגן שבוע ישיבה שגם יעמוד בדרישות החוק (חוזר מנכ"ל) וגם לא יכביד ארגונית או יוציא את העוקץ מן החוויה והערך החינוכי שרוצים להפיק ממנו?
להלן הצעה הדורשת אי אלו שינויים מההרגלים המקובלים, אך הם מינוריים יחסית לאלטרנטיבות ובעיקר יחסית לאחריות הרובצת על כתפי המשלחים.
נדגיש שזוהי הצעה כללית והזמנה לדיון ואין לראות בה "הלכה למעשה" ללא התאמות ספציפיות לכל מקרה לגופו.
התשתית:
נקודות הכשל העיקריות הן הנסיעה הלוך וחזור ואישור הטיול. להלן שני סעיפים בחוזר מנכ"ל טיולים שעליהם אני רוצה להסתמך בהצעתי:
1. חוזר מנכ"ל טיולים סעיף 3.5.2:
"במקרים חריגים – מותנה בהסכמת הורים כתובה לתלמידים בוגרים (כיתות י"א ומעלה( אפשר לשלוח את התלמיד באופן עצמאי אם אינו חולה, ועל אחראי הטיול או אחראי האוטובוס לוודא את עלייתו על כלי תחבורה ציבורי". (ישנו סעיף אחר שעוסק בנסיעה בתחב"צ ובו כמה הגבלות ביחס לכך אך הוא עוסק בנסיעה מאורגנת של הטיול בתחב"צ ולא בתלמידים בודדים).
כלומר - ניתן לשלוח תלמידים בודדים בתחב"צ באישור הורים בכתב ובאופן שאחראי הטיול/איש צוות מוודא את עלייתו לאוטובוס.
2. חוזר מנכ"ל טיולים סעיף 3.2.5 :
"הגשת בקשה לאישור הלשכה לתיאום טיולים:
יש להגיש בקשה ללשכה לתיאום טיולים לקבלת אישור לכל קבוצה שבה יש 8 תלמידים/חניכים ומעלה ובהתאם להנחיות הביטחוניות המפורטות בפרק הביטחון בנספח 1 (חלוקה לאזורים ביטחוניים)."
כלומר - אם למארחת מסויימת נוסעים 7 תלמידים או פחות, פורמלית לא נדרש להוציא אישור טיול. נדגיש: גם אם לא מוציאים אישור טיול, יש לפעול על פי ההנחיות במלואן (אישור הורים, תדריך מסודר, נסיעה בטוחה, ביקורות וכו').
במידה ונוסעים 8 ומעלה לאותו מקום, יש להוציא אישור טיול עבורם ולפעול על פי ההנחיות. ברובריקת האחראי בשטח יש לכתוב את שמו והטלפון של אחראי השבו"שים בישיבה המארחת (בתיאום איתו ותוך הבהרת המשמעויות הכרוכות בכך: כמו כל בעל תפקיד עם סמכות ואחריות, הוא צריך להבין מה הוא לוקח על עצמו).
למעשה מומלץ:
1. למפות מראש לפני כל שבוע ישיבה מהם יעדי המארחות, כמה תלמידים בכל יעד וכו'. בשל ההערכות הנדרשת, אל תגיעו לרגע האחרון.
2. לאור הממצאים, יש להוציא אישורי טיול על הנסיעות והשהייה עבור קבוצות של 8 תלמידים ומעלה או עבור נסיעות באזור ביטחוני 1-2 (גם אם פחות מ-8 נוסעים).
3. מומלץ - לנסות לאחד הסעות לפי אזורים בארץ ובכך לחסוך עד כמה שניתן את הנסיעה בתחב"צ. לדוגמה: כל מי שנוסע לישיבות בדרום הארץ ייסע בהסעה מטעם המשלחת (על כל המשמעויות וההנחיות הרגילות) עד באר שבע, ומשם איש צוות (אחראי האוטובוס) יראה שכל אחד עולה לאוטובוס למקומו.
4. במידה וזה לא מתאפשר, יש לכל הפחות לקבוע במקום מרכזי (בתוך שטח ישוב! לדוג': בנייני האומה, תחנה מרכזית, תחנת רכבת וכו') עם כולם, ושם איש הצוות יראה שכולם עולים וכו'.
5. חשוב מאוד לקיים תדריך מסודר לפני כל יציאה לשבו"ש עם דגשים ונהלים רלוונטיים (בין היתר: איסור נסיעה בטרמפים, איסור יציאה מהקמפוס/ישוב, הקפדה על לו"ז המארחת, התנהלות בטיחותית וחינוכית בפנימיה (איסור הדלקת אש וכד') ועוד).
6. בבוקר היציאה: יש לערוך רישום מסודר של הנוכחים כמקובל בטיולים. מי הגיע, לאיזה קו עולה, שעה וכו'.
7. כחלק מהתדריך לפני העליה לאוטובוסים, יש לדרוש מהתלמידים (תלמיד אחראי לכל יעד) לעדכן באופן מסודר על הגעתם ליעד עד שעה מסויימת. (יש לתעד. במידה ותלמיד לא יוצר קשר עד השעה שנקבעה יש ליצור איתו קשר ולהבין איפה הוא). במידה ויש תחנות ביניים והחלפת קווים, יש להתעדכן (ווצאפ וכד') בכל מעבר כזה.
8. יש לקבל אישורי הורים מסודרים בכתב עבור השבו"ש, הכולל גם אישור ספציפי לאופן ההגעה (הסעות, תחב"צ וכו'). תלמיד ללא אישור הורים לא יוצא. בדיוק כמו בטיול.
9. בנסיעה באזורים ביטחוניים 1-2 יש להוציא אישור טיול ולפעול על פי ההנחיות.
10. בנסיעה באזורים אלו כדאי לדאוג להסעה שעומדת בתנאי המיגון והליווי שתפזר את התלמידים במקומות השונים (לדוג' הסעה שנוסעת מירושלים דרומה ומורידה תלמידים באלון שבות, חברון, עתניאל וכו').
11. כאמור, מכיוון שצוות המֵשלחת אינו צמוד לתלמידים במהלך שהייתם במקום, יש לדאוג שקיים איש צוות (מטעם המארחת) שהוא ה"אחראי בשטח". בין היתר לוודא נוכחות וזמינות שלו לכל אורך השהייה, לתדרך אותו מראש בנוגע לדגשים (החל מרגישויות מזון, טלפונים של צוות המֵשלחת, נהלים בסיסיים רלוונטיים וכד'). ראוי שהאחראי בשטח יבין את אחריותו על כל המשתמע מכך.
12. כגיבוי לאחראי מטעם המארחת, כדאי לדאוג לחלק את המארחות בין אנשי צוות המשלחת באופן כזה שכל ר"מ (לדוג') אחראי בפועל על כמה מארחות. ניתן לחלק על פי אזורים גאוגרפים או אחרים. אחריות שכזו תכלול בין היתר: ביקורים במהלך השבוע, התעדכנות טלפונית/ווצאפ לפחות פעם ביום לווידוא שהכל מתנהל כשורה ואין חריגות.
13. כל מה שנוגע לנסיעה בחזרה הביתה - בדיוק כמו בהלוך.
14. חשוב להבהיר לכל מקום מארח: כל ההצעה הזו נכונה כל עוד ההתנהלות במהלך השבוע כולו מתקיימת בתוך קמפוס המארחת/בישוב בלבד. במידה ויש כוונה לצאת איתם לטיול מחוץ לתחום הישוב, יש לעשות זאת בתיאום עם המוסד המשלח ותוך הוצאת אישור טיול מסודר והתנהלות על פי חוזר מנכ"ל טיולים של משרד החינוך.
במקרה כזה אין להסתמך על איש צוות המארחת כאחראי בשטח, אלא יש לדאוג שאיש צוות המשלחת נמצא שם באופן מלא (היות שטיול מצריך בקיאות רבה בחוזר מנכ"ל, אין להסתמך על אחראי שבו"שים לעניין זה אלא על אחראי טיול כהגדרתו בחוזר מנכ"ל).
עד כאן הפננו את עיקר האחריות כלפי המשלחות והסברנו את הרציונל. אך אגב הסעיף האחרון נקדיש עוד כמה מילים חשובות למארחות:
אמנם עקרונית המארחת אינה צריכה לדאוג לאישורי הורים ולדרכי ההגעה והעזיבה כאמור אך מומלץ לוודא עם המוסד המשלח שהדברים האלו קיימים ומתנהלים כראוי. המארחת צריכה לתדרך את האורחים עם הגעתם בכל הנהלים המחייבים אותם בזמן השהות במקום, לפקח על כך כפי יכולתה, ולדווח למוסד המשלח במידה ויש חריגה מהכללים, כדי שזה יטפל בכך.
ברמה החוקית, לאחר אסון צפית (שכזכור קרה למסגרת דומה לשבו"ש) המכינות הוכפפו לחוזר מנכ"ל ולכן כל טיול או פעילות חוץ מטעם המכינות מחוייבת כיום באישור טיול. הישיבות הגבוהות וההסדר עוד לא שם (היה ראוי להתחיל להתנהל באופן מסודר ובטיחותי יותר לאחר האסון), ולכן חשוב עוד יותר להקפיד לא לקחת על עצמכם סיכונים שאינכם מסוגלים לעמוד בהם, בפרט בכל הנוגע לטיולים ופעילויות חוץ, וכל שכן בהקשר לתלמידי י"ב.
סיכום:
ניסינו להציע מתווה לשבוע ישיבה באופן שגם יעלה בקנה אחד עם הנחיות חוזר מנכ"ל וגם יתאפשר ברמה הביצועית. יתכן וחלק מהרעיונות שהועלו פה דורשים התארגנות רחבה יותר של כלל המוסדות הנוגעים בדבר משני עברי המתרס, והזמן יעשה את שלו בכך שפעולות שכיום נחשבות חריגות, יהפכו לנורמה מחייבת.
עמדתי הבסיסית היא שעדיף תמיד לקחת אחריות מלמטה ולא לחכות לא לאסונות חלילה ולא למישהו מלמעלה שיחליט לעשות סדר.
אשמח מאוד לכל הערה, תיקון או הצעה הכרוכה בנושא זה.
בברכת שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול.