אחת הטענות שנשמעות נגד שוטרים או פקחים שנותנים דוחות היא שהם מרוויחים מכך באופן אישי. כלומר, מתוגמלים על סמך הספק. ככל שיתנו יותר דוחות, כך ירוויחו יותר במשכורת ולכן שיקול הדעת שלהם מוטה מה שעלול לגרום להם לתת דוח שלא לצורך רק כדי להרוויח מכך את הבונוס או מה שזה לא יהיה.
אינני יודע אם הטענה הזו נכונה בכלל, יתכן מאוד שכלל לא או שהיא נכונה רק באופן חלקי. הנקודה שאני רוצה לקחת ממנה היא המחשה למצב שבו הרגולטור, זה שקובע את ההנחיות, הדרישות, העלויות - עשוי להרוויח מכך באופן אישי.
בתחום האבטחה זה קיים במיוחד באבטחת ארועים, וכך זה עובד:
נניח שיש לכם ארוע להפיק. בין השאר אתם צריכים לדאוג לאבטחה על פי דרישות המשטרה. (נוותר כרגע על כל נושא רישוי העסקים והמינוחים המקצועיים).
באופן עקרוני ישנו נוהל של משטרת ישראל שקובע את דרישות האבטחה בכל ארוע בהתחשב בכמות המשתתפים ופרמטרים נוספים. עם זאת, לכל ארוע גדול נדרש מנהל ביטחון שתפקידו בין השאר הוא לכתוב תכנית אבטחה ספציפית לארוע. זה נכון שהוא מחוייב לדרישות המשטרה והוא לא לגמרי חופשי להחליט מה שהוא רוצה. עם זאת, יש לו פעמים רבות לא מעט מרווח פעולה ושיקול דעת משל עצמו בהחלטות על הוספת/הורדת כח אדם, אמצעים ועוד. בסופו של דבר התוכנית הזו היא התוכנית שמוגשת לאישור המשטרה ועל פיה תתנהל האבטחה בארוע.
אבל מה קורה אם אותו מנהל ביטחון הוא גם מנהל חברת האבטחה של הארוע?
הדילמה ברורה. לכאורה יש לו אינטרס להרוויח מכל אלמנט אבטחתי שהוא יכניס לתכנית, ואח"כ ימכור לכם כשירות. או מהצד השני, אם הוא יודע למשל שיש לו מחסור במאבטחים וכד' יכול להיות שהוא ירצה להוריד כמויות במקום לשלם לחברה אחרת ביוקר. בקיצור, זה מורכב.
צריך לומר ביושר, רוב חברות האבטחה עובדות ביושר ובהגינות בסיטואציות האלה למרות הפיתוי המובנה.
אבל לכם כלקוחות אין סיבה להגיע למצב הזה.
אם אתם רוצים להיות בטוחים ששיקולי האבטחה מקצועיים לחלוטין ונטולי כל אינטרס, כל מה שאתם צריכים לעשות זה להפריד בין מנהל הביטחון לבין חברת האבטחה עצמה.