שנה לאסון – הצעה למבט מקצועי. זו לא רק פוליטיקה

השנה האחרונה הותירה אותנו עם אירועים לאומיים קשים מאוד, שהשפיעו על כולנו בצורה עמוקה.

אנחנו רואים את המציאות דרך ציר של פרשנות – מהצד האחד פוליטי ואישי, ומהצד השני מקצועי ואובייקטיבי.בצער רב, רוב השיח הציבורי נוטה להתמקד רק בצד הפוליטי והאישי, מה שמוביל להתעלמות מהשאלות המקצועיות החשובות. הפעם אני רוצה להתייחס לשני אירועים קשים שחווינו בחודשים האחרונים, דווקא דרך הפריזמה המקצועית, ולנסות לנתח אותם מנקודת מבט נקייה (עד כמה שניתן).

האירוע הראשון – הפיגוע במעבר אלנבי:

מדובר באירוע טרגי שבו נהרגו עובדי מכס (הנמצאים במעגל פנימי), ולא מאבטחים (מעגל חיצוני), במתחם שאמור להיות מאובטח היטב. כלי הנשק של המחבל היה אקדח, מה שאומר שהייתה קרבה פיזית לנרצחים, והירי היה מטווח קצר מאוד. כל זה מצביע על כשל אבטחתי חמור.

במקום להתמקד בפרטים החשובים הללו, רוב הדיון הציבורי נסוב סביב זהות המחבל והיחסים הבינלאומיים עם ירדן. אבל מה עם השאלות הבוערות לגבי תפקוד המערכת האבטחתית? איך ייתכן שמתחם מאובטח כשל ברמה כזו?

האירוע השני – הפריצה לבסיסים בשדה תימן ובבית ליד:

בשני הבסיסים, הקבוצה שפרצה עברה דרך הש.ג. הראשי, מבלי להשתמש בנשק חם או קר. הנתונים האלה מעלים שאלות כבדות לגבי מערך האבטחה – האם זו הרמה המצופה מבסיסים צבאיים? שוב, רוב הדיון הציבורי מתמקד בהיבטים החיצוניים ולא בכשלים המבצעיים שצריכים להדאיג אותנו.

האירועים הללו, כמו ה-7 באוקטובר, מדגישים את הצורך בתחקירים מקצועיים, הפקת לקחים והיערכות טובה יותר לעתיד. בעוד השיח הציבורי ממוקד בפוליטיקה, חשוב להרים את הראש ולהבין את ההיבטים המקצועיים והביטחוניים שיש לשפר.